fbpx

אף אחד לא הכין אותך להתמודד עם פגיעה מינית בילד שלך!

חשבת על הרבה דברים שהילד שלך עלול לעבור, והגנת עליו מפניהם.

אבל על פגיעה מינית לא חשבת, ובטח לא חשבת שזה עלול לקרות בסביבה שהאמנת שהיא  בטוחה עבורו.

אני אעזור לך להתמודד עם השפעות הפגיעה המינית על החיים שלכם, ולהחזיר את תחושת השליטה והביטחון  לחייך.

בתהליך הליווי שלי תקבלי כלים פשוטים ומדויקים שיחזקו אותך כאימא,  ויאפשרו לך ולילד שלך  לחיות חיים נורמטיביים למרות הפגיעה המינית. 

 

כשהקרקע נשמטת לך מתחת לרגליים

מניסיוני, אימהות שמגלות שילדיהן עברו פגיעה מינית, נאלצות להתמודד במקביל עם המון חזיתות, ולא בדיוק יודעות איך להתמודד עם הקושי הזה וממי אפשר לבקש עזרה. 

זה לא משנה אם מדובר במקרה פגיעה שהתרחש לפני שנים ורק עכשיו התגלה, או מקרה שקרה לאחרונה.

אף אחד לא הכין אותך להתמודד עם הסיטואציה הזו.

בהתחלה, בכלל לא ברור לך למי לפנות ועל מי את יכולה לסמוך. 

הרשויות שאמורות לסייע ולטפל, עמוסות ולא פנויות ולא קשובות לך,  
וזה יכול לקחת חודשים ואפילו שנה עד שאת מקבלת איזושהי עזרה ומבינה מי נגד מי.

בינתיים את צריכה להמשיך ולתפקד "כרגיל" אפילו שהקרקע נשמטה מתחת לרגליך,
אפילו שאת בעצמך מבולבלת ומרגישה חסרת אונים.

ים של רגשות מבלבלים

את מרגישה מאוד מוצפת -

את לא יודעת מה הדבר הנכון לעשות במי לטפל קודם?

עם מי לדבר?

ממי את יכולה לבקש את העזרה הכי נכונה עבורך?

במקביל,

את מנסה להבין איך זה יכול להיות שזה קרה במשפחה שלך?

ואיך זה יכול להיות שלא ראית, 
איך לא מנעת את זה,
ואיך לא הגנת על הילד שלך ונתת לזה לקרות…

זה כאב בלתי נסבל ממש! 

ובכל זאת,
את עדיין מנסה לתפקד בכל החזיתות, 
להילחם איפה שצריך,
לחבק את הילדים, 

להעמיד פנים מול כל העולם  "שהכל בסדר"  ולשמור על שגרת החיים הרגילה של שאר המשפחה. 

את רוצה לתת לילדים את התחושה

שאת יודעת מה צריך לעשות

אבל האמת היא, 
שבפנים את מרגישה סלט אחד גדול של רגשות.

וואו, כמה זה מורכב !

אני לגמרי מבינה מה את עוברת, הייתי שם בעצמי, 
ואני רוצה לספר לך איך לקבל את העזרה הטובה ביותר עבורך,
כדי שתוכלי להתמודד עם ההשפעות של הפגיעה המינית על החיים שלך ושל הילד שלך.

אז קודם כל אני רוצה להגיד לך דבר מאוד חשוב:

מה שאת מרגישה עכשיו,

זה בדיוק מה שהילד שלך מרגיש

את לא רוצה להמשיך להרגיש ככה....

את לא רוצה להרגיש  אשמה, בושה, חוסר אונים אובדן שליטה, פגיעה רגשית וכאב פיזי בלתי נסבל. 

ואת גם לא רוצה שהילד שלך ימשיך להרגיש את כל התחושות האלו.

בתוך תוכך את מבינה עד כמה זה חשוב לטפל בך ובילד שלך בהקדם, כי כשלא מטפלים הנזק למשפחה הוא עצום.

אני רוצה לספר לך על כמה  מקרים מייצגים שפגשתי שמדגישים כמה זה חשוב לפעול בהקדם, 

לא לתת לדברים לקרות מעצמם, כי בלי כיוון ופעולה  הם מתדרדרים מהר מאד. 

סיפרה לי אימא אחת, שהגרוש שלה פגע בעבר בבת שלה, אותה בת הפנתה את כל הכעס שהיה לה לעבר האימא והתנתקה ממנה.
הבת בינתיים התחתנה והביאה ילדים, אבל האימא שלה לא זכתה לראות את הנכדים שלה ולו רק פעם אחת… 

מקרה אחר שנתקלתי בו הוא אימא שלא ידעה איך בדיוק לפעול בסיטואציה המורכבת הזו, ניסתה להסתיר את הפגיעה מהסביבה, ולהתעלם ממה שקרה. הילדה התחילה להתדרדר בלימודים, לפתח הפרעות אכילה, ונזקקה ממש לאישפוז פסיכיאטרי, מילדה מוצלחת ומלאת חיים היא הפכה לשבר כלי.  

לטפל בעצמך כדי שתוכלי לטפל בילד שלך

אי אפשר לחיות ככה,

וגם לא חייבים!

איך עושים את זה?

כל הגורמים מסביב (הרווחה, מרכזי הסיוע ועוד) ממוקדים במה שקורה לילד שעבר פגיעה מינית, וגם את בעצמך רוצה לתקן את מה שקרה,  להגן עליו  עכשיו כי לא הצלחת להגן עליו קודם ולהיות שם בשבילו.

ואז מתפספס משהו מאוד חשוב,

את!!

את מתפספסת!

ואני רוצה להזכיר לך שוב,
החשיפה שלך לטראומה של הילד שלך– היא טראומתית עבורך.

ולכן, כדי לטפל בילד שלך בצורה הכי טובה שאפשר  את קודם כל צריכה לטפל בעצמך!

אל תשארי עם זה לבד

(הסיפור האישי שלי)

אני רוצה לספר לך על התהליך שאני ומשפחתי עברנו, מאז שנודע לי על הפגיעה המינית שבנותיי עברו (זה לקח להן 20 שנה לספר לי). 

התהליך שבעקבותיו פיתחתי את  תכנית הליווי שלי שאני קוראת לה MoMCenter  ועליה ארחיב בהמשך.

אני זוכרת את הרגע הזה שהבת שלי באה וסיפרה לי "אימא, עברתי פגיעה מינית".

אני זוכרת, את סערת הרגשות שהייתי נתונה בה ואת הרצון להגיד לה, זה לא יכול להיות זה לא באמת קרה, היא בטח מדמיינת…

הבנתי שזה לא מה שהיא צריכה לשמוע  כרגע.
פשוט חיבקתי אותה ואמרתי לה שיש לנו עוד 60 שנה לתקן את זה…

המטרה הראשונה שקבעתי לעצמי באופן הכי אינטואיטיבי, זה להתעמת עם הפוגע. לא הגדרתי לעצמי מתי ואיך אבל הרגשתי שאני לא יכולה לחשוב על נוכחות משותפת באירועים משפחתיים ולהתנהג כאילו הכל כרגיל. כששיתפתי את החברות הקרובות שלי, הן ישר עצרו אותי ואמרו לי לא לפעול כל-כך מהר, ולפעול בזהירות ובחוכמה כי אין לדעת איך הפוגע יגיב בכלל.

הדבר הבא שעשיתי זה לזהות את כל המשאבים שעומדים לרשותי – גם המשאבים הפנימיים שלי, החוזקות שלי וגם משאבים חיצונים, חברות ממש ממש טובות וקרובות שאיתן יכולתי לחלוק את הסיפור המורכב הזה והן יהיו שם לצידי.

ממש דאגתי שתהיה לי קבוצת תמיכה פרטית.

הבנתי שהשלב הראשון בתוכנית הפעולה שלי הוא קודם כל לדבר על הדברים בתוך המשפחה הגרעינית שלנו, הבנות שלי מעולם לא דיברו אחת עם השניה על הפגיעה שהן עברו מאותו פוגע. אחרי שאני דיברתי עם כל אחת מהן, הן התחילו לדבר אחת עם השניה, לשאול שאלות, זו את זו.
ולהיות אחת בשביל השניה. 

עצם זה שהשיח הזה קרה, היה מאוד משמעותי לכל אחת מהן, התחושה שהן יחד, ושסוף סוף אפשר לדבר על זה.

השלב הבא מבחינתי  היה לעדכן את שאר האחים במה שהאחיות שלהן עוברות,לחשוף את הסוד, לפחות בתוך המשפחה הגרעינית שלנו. השיח בנושא הזה נעשה מתוך  הקשבה מאוד עמוקה. לבנות שלי שנפגעו, הקשבה למה הן רוצות הקשבה לקצב שלהן וגם הקשבה לעצמי ולמה שאני יכולה לעשות באותו רגע.

בערך חודשיים אחרי שהסוד התגלה, נחת לפתחי אתגר נוסף- סרטן שד.

ההתמודדות עם הסרטן גרמה לי לעשות שני דבריםם חשובים: לשפר את התקשורת שלי עם הבנות שלי, ובכלל עם כל המשפחה, ולהבין את מחיר ההסתרה. הדפוס האוטומטי שלי היה להשתבלל, לא לדבר על זה אבל הרגשתי שאני חייבת לשנות את דפוס ההתנהגות שלי, הרגשתי שאני לא יכולה להחזיק את הדבר הזה בפנים, זה גוזל ממני אנרגיה, וכל מי שפגש אותי ושאל ככה סתם מה נשמע ומה שלומי קיבל עידכון אמיתי וכנה….

אני מתארת כאן את המסע הזה במספר שורות אבל זה היה מסע של מספר חודשים, הלכתי עם האינטואיציות שלי ולא תמיד עשיתי את הדבר הנכון. למשל אחרי שהן שיתפו אותי פעלתי ודיברתי עם חברות ועשיתי המון דברים אבל לא שיתפתי את הבנות שלי במה שאני עושה ומרגישה, ובחוויה שלהן כאילו לא ראיתי אותן.

למזלי התקשורת ביננו כבר הייתה מספיק פתוחה וכנה כדי שהן יאירו את עיני.

וככה במקביל לטיפול הרפואי בסרטן השד, הלכה והתבהרה לי השיחה שאני רוצה לנהל עם הפוגע. 

המטרה שהייתה מעורפלת בהתחלה נהייתה יותר ויותר ברורה.

ביום האחרון של ההקרנות, יום לפני כיפור ניפגשתי עם הפוגע. הייתי מוכנה, מבפנים ומבחוץ, ויכולתי לעשות את השיחה המורכבת הזו (הכי מורכבת בחיי) ממקום שלם. יכולתי לדבר בלי להתפוצץ, והבהרתי לפוגע מה אני מבקשת ממנו בהמשך,  גם ללכת לטיפול וגם לא להגיע לאירועים המשפחתיים שלנו.

כשעדכנתי את הבנות שלי, והן התרגשו מהמהלך הזה, הבנתי עד כמה זה היה משמעותי עבורן, עצם זה שדיברתי אתו, גרם להן להרגיש שסוף סוף אימא שלהן ראתה אותן, ועשתה מעשה להגן עליהן, מה שלא קרה לפני 20 שנה.

הסיפור הזה לא נגמר כאן,
אין פה "והם חיו בעושר ואושר"

יש עדיין אירועים בחיים שמפגישים אותנו שוב ושוב עם המקרה הפגיעה, כל מפגש כזה, מעלה את הכאב מהעבר ומעורר ים של רגשות סוערים

ההבדל העצום הוא, שאנחנו מדברים על זה, יש לנו כלים להתמודד עם ההצפה הרגשית, יש לנו כלים לדבר על הדברים והמשפחה הפכה למרחב בטוח שיכול להתמודד עם כל הסערות הרגשיות האלו

התובנה הגדולה שלי:

להיות לבד בסיטואציה הזו – זו לא אופציה!

הדבר החשוב ביותר שהבנתי בתהליך האישי שלי, זה שהסיפור הזה גדול עלי בכמה מספרים.

ועם כל הכבוד לי כאימא מסורה ואוהבת וכמאמנת מנוסה אני לא יכולה להתמודד עם זה לבד.
אני חייבת לקבל עזרה. אני זקוקה למשהו שיתמוך בי, מישהו שיעזור לי להבין גם מה קורה לי, מישהו שיאיר את עיניי בנקודות מבט נוספות, מישהו  שיעזור לי לבחור את המילים הנכונות בתוך השיחות המורכבות שהייתי צריכה לנהל, וגם מישהו  שידע לנגב את הדמעות (והיו הרבה דמעות).

המפתח לפתרון הוא להבין שאת זקוקה לעזרה, לא רק לעזרה במלחמה מול הרשויות, בשביל זה יש את מרכזי הסיוע השונים. את זקוקה לעזרה כדי לשמור על השפיות שלך בסיטואציה הלא נורמלית שנקלעת אליה, את זקוקה לעזרה כדי לשמור על הכוחות שלך לקראת מסע ארוך ומפותל, את זקוקה לעזרה כי זה תמיד מורכב ומסובך ויש הרבה גוונים של אפור ולא רק שחור ולבן. 

לדעת לבקש עזרה זה כוח!

לבקש עזרה נתפס בעיננו הרבה פעמים כגילוי של חולשה, אבל אני רוצה לגלות לך סוד – רק אנשים חזקים יכולים לבקש עזרה, היכולת שלנו לבקש עזרה מראה על היכולת שלנו להכיר גם בחלקים החלשים שלנו וזה כוח מאוד גדול. 

כשאת מבקשת עזרה, את  גם מהווה דוגמא לילדים שלך, שכן, מותר לבקש עזרה, מותר לאפשר לאחרים לראות את החלקים הפגיעים שבנו, ולהודות – אני זקוקה לעזרה! אני לא יכולה לעשות הכל לבד…

אני מבינה את הרצון שלך להחזיר את החיים למסלולם, אבל הדרך הכי טובה לעזור עכשיו לילד שלך היא לעזור קודם כל לעצמך.

בדיוק כמו שבמטוס ההנחיה של הדיילות היא לשים מסכת חמצן קודם להורה ואחר כך לילד –

גם פה, את זקוקה ל"מסכת חמצן" כדי שתוכלי להיות במיטבך עבור הילד שלך.

ואני שואלת אותך בכנות:

מי מטפל בך?

מי דואג לך? 

מי עוזר לך להתמודד עם כל החזיתות, לעבד את מה שעובר עליך ולתת מקום גם לדמעות?

במקום לנסות להחזיק את כל הרגשות הסוערים ולא לתת להם לצאת החוצה– כי זה מה שנחשב ל"אימא חזקה" תאפשרי לעצמך לקבל את העזרה שאת כל כך זקוקה לה,

תאפשרי לעצמך להישען במקום בטוח עבורך, תאפשרי לעצמך לחלוק את כל הרגשות והבלבול

ותני למי שיש כבר ניסיון וידע להדריך אותך, ולתת לך כלים שיעזרו לך להמשיך הלאה.

 המסע הזה שלא בחרת להשתתף בו הוא ארוך ומפותל. 

את בטח לא רוצה למצוא את עצמך באפיסת כוחות, ללא חמצן במערכה שאת לא יודעת כמה זמן היא תיקח, (ומניסיוני היא עלולה לקחת שנים ארוכות מאוד…)

זה לגמרי אפשרי לעזור לילד שלך לחיות חיים נורמליים

אני זוכרת את הרגע הזה שהיכתה בי ההכרה שהשליחות שלי בעולם היא לעזור לאימהות שילדיהן עברו פגיעה מינית.

מתוך סיפור של אימא אחרת, שהתמודדה עם ילד שיש לו תסמונת נדירה, וסיפרה על כך באומץ לקבוצה שהייתי חלק ממנה, הבנתי שגם אני צריכה לדבר את הסיפור שלי, כדי לאפשר לעוד אימהות לשתף במה שהן עוברות, ולהראות שאפשר לעזור לילדים שנפגעו מינית לחיות חיים נורמליים למרות הכל.

זו הנקודה שבה החלטתי שאני אוספת את הידע המקצועי שלי, ואת הניסיון האישי שלי ואת הלב שלי לטובת האימהות שמתמודדות עם פגיעה מינית בילדיהן.

חשוב לי לתת לך כלים פשוטים וישימים, לתת לך מענה פרקטי ולאפשר לך לעבור תהליך משמעותי  זה בזמן קצר. זו הסיבה שבגללה בחרתי בתהליך של אימון אישי לאימהות.

למה דווקא אימון לאימהות?

אני מאמינה מאוד ב"כוחה של אימא" –
אימא היא העוגן המשמעותי בבית, עיקר הבית, הדרך שבה אימהות מנווטות את הספינה המשפחתית היא זו שמובילה בסופו של דבר את הספינה לחוף מבטחים, ואם הן לא עושות זאת היא עלולה לעלות על שרטון או להתנפץ לרסיסים…

מחקרים מראים  קשר הדוק בין התגובה שלך כאימא לפגיעה המינית, לתגובה של הילד שלך וליכולת ההתמודדות שלו בהמשך. ככל שאת תהיי יציבה יותר, מחוברת לcenter יותר להתמודד. כך זה יעזור לילד שלך להתמודד בצורה טובה יותר. כמאמר  השיר "שלומי קשור בחוט לשלומך"…

מספיק להקשיב למה שקורה בתקשורת לצערנו בתקופה האחרונה, ולראות איך אימהות שאיבדו את ילדיהן בפיגועי טרור קשים מעבירות מסרים מחזקים, אוספות אליהן את שארית המשפחה וממשיכות לחיות את החיים בצורה המיטבית שאפשרית עבורם.

מניסיוני, הדרך היעילה ביותר לבנות את ה-center שלך היא בעזרת תהליך אימוני ממוקד. אימון מבוסס על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית, על זיהוי הכוחות שכבר יש בנו ולומדים איך אפשר לגייס את הכוחות האלו כדי לעזור לילד שלך לחיות חיים נורמטיביים.

אימון הוא תהליך פרקטי: בכל פגישה אנחנו בוחרות לפחות משימה אחת רלוונטית, שעליה מתאמנות עד למפגש הבא, ובכך למעשה השינוי כבר קורה  תוך כדי התהליך.

הכל כמובן בהתאם לקצב שלך ולמטרות שאת רוצה להשיג בתהליך.

בחרתי לקרוא לתוכנית הליווי שלי

Mom-Center

קודם כל חשוב לי שתביני שבתהליך הליווי שלי, בשונה ממה שקורה במרכזי הטיפול הרשמיים- את במרכז.

אני מתרכזת בך, במה שעובר עליך, במה שאת מרגישה, ומה שאת יכולה לעשות בכל שלב בתהליך.

המטרה שלי בתוכנית הזו היא לעזור לך למצוא את הסנטר שלך, למצוא את העוגנים שעליהם את יכולה להישען ומהם לשאוב כוחות, וגם לתת לך שפע של כלים פרקטיים שתוכלי להיעזר בהם כדי לבנות מחדש את מערכת היחסים שלך עם הילד שלךl, ללעזור לו לבנות את האמון שלו בעצמו ובסביבה ולבנות לעצמו חיים נורמטיבים ככל האפשר.

איך נראה תהליך האימון?
מה אנחנו עושות בכל שלב?

אני רוצה להציע לך לעבור תהליך משמעותי של 8 מפגשי אימון אישיים איתי, כדי שתוכלי לחזור ל-centr שלך, ולעזור לעצמך ולילד שלך להתמודד עם השפעות הפגיעה, ולחיות חיים נורמטיבים ככל האפשר.

שלב ראשון

בשלב הראשון נגדיר מטרה אחת ברורה וקונקרטית שאת רוצה להשיג בתהליך, נבין מה בדיוק את רוצה, ואיך תרגישי כאשר הרצון הזה יתממש. המטרה יכולה להיות לשוחח עם שאר בני המשפחה על הפגיעה, לדעת איך להגיב כשיש התפרצויות זעם וכו. נדייק ביחד את המטרה שהכי נכונה למקום שבו את נמצאת כרגע ונפעל להשגתה לאורך התהליך.

1
שלב שני

בשלב השני נזהה את כל המשאבים העומדים לרשותך ויכולים לסייע לך בהשגת המטרה – בין אם מדובר במשאבים פנימים (החוזקות שלך והערכים שמנווטים אותך) ובין אם מדובר במשאבים חימצוניים – בין אם הם טכניים ובין אם הם אנושיים.  בדרך כךלל אנחנו לא מודעות לכל המשאבים שעומדים לרשותנו, וההתבוננות הזו מאוד מעצימה ונותנות את הכלים להתמודדות

2
שלב שלישי

בשלב השלישי נזהה את דפוסי הפעולה שלך, זה השלב שבו נביט פנימה ואול גם אל העבר כדי להבין מה יש שם שגורם לך להתנהג דווקא באופן הזה. למה כל-כך קשה לך לדבר על הנושא? למה את מרגישה חסרת אונים מול ההתפרצות של הילד?  דפוסי הפעולה שלנו לרוב הם אוטומטיים ושירתו אותנו בעבר היטב, היום כאנשים בוגרים אנחנו יכולים להחליט ולבחור דפוסי פעולה אחרים מיטיבים יותר.

3
שלב רביעי

בשלב הרביעי אנחנו נבנה תוכנית פעולה ליצירת השינוי שאותו את מבקשת. בשלב הזה נעזר בכלים שונים כדי להטמיע את השינוי גם ברמה ההתנהגותית וגם ברמה הקוגנטיבית. בדרך כלל נעזר במודל א.פ.ר.ת., בשיפור מיומנויות תקשורת, ובעיקר בחידוד יכולת ההקשבה (הקשבה לאחר והקשבה לעצמך)

4
שלב חמישי

השלב החמישי הוא השלב של  יישום תוכנית הפעולה (לעבר השגת המטרה)– זהו שלב שבו מתעוררים המון רגשות, והוא עלול להיות מלווה בהצפה רגשית, בחששות, בחוסר וודאות. בתהליך האימוני אנחנו מתמודדות עם כל מה שעולה, מבינות לעומק מה בדיוק קרה שם, ואני מציעה לך כלים פרקטיים בהתאם למה שאת זקוקה לו באותו הרגע.

5

חשוב לי לציין שלכל אחת יש קצב שונה, ולכן אני מתייחסת לתהליך ברמה של שלבים ולא של מפגשים. מניסיוני, אפשר להשיג מטרות התנהגותיות ורגשיות תוך 8 מפגשים. יחד עם זאת אם נראה לנכון שיש צורך להמשיך בתהליך אוכל להציע לך מפגשי תחזוקה וחיזוק להמשך הדרך.

הפגישות מתקיימות בזום, או אצלי בקליניקה בקריית שמונה.

קצת עלי

את זה שאני אימא לניפגעות, כבר הבנת אם קראת את הסיפור האישי שלי… 

מה שעוד לא סיפרתי לך זה שאני מאמנת מקצועית עם ניסיון של מעל 1500 שעות אימון, מוסמכת ע"י לשכת המאמנים במאמנת מקצועית וסופרויזורית. מלווה סטודנטים לאימון בתהליכי ההכשרה שלהם כמאמנים.

ב-6 השנים האחרונות הרחבתי את הידע המקצועי שלי בתחום הפגיעות המיניות ועברתי מגוון הכשרות  מקצועיות כדי שאוכל להגיש לך את העזרה הטובה ביותר. בין ההכשרות שעברתי: הכשרה במרכז סיוע, הכשרה במכון אדלר, הכשרה בטיפול בטראומה באמצעות קונסטלציה משפחתית, הכשרה בגישת טיפול "המסע", הכשרה לליווי נשים נפגעות אלימות בעמותת "רוח נשית" , הכשרה במכון חרוב "התערבויות טיפוליות עם ילדים ומשפחות במצבי טראומה ומשבר" ועוד.

בנוסף, אני נעזרת בהדרכה מקצועית במידת הצורך.

המומחיות שלי היא לעשות תהליכים משמעותיים ואפקטיביים בזמן קצר, בשנים האחרונות עזרתי לעשרות נשים לעשות שינוי ולחיות את החיים באופן מיטבי יותר עבורן. להבין את עצמן, לשנות דפוסי התנהגות לא רצויים, ולחיות מתוך תחושה של שלווה ושקט פנימי בלי תלות בגורמים חיצוניים.

לקוחות מספרים

אז מה אני מציעה לך בעצם?

ההבטחה שלי אליך היא שבסיום תהליך הליווי Mom Center

יהיו לך כלים להתמודד עם ההשלכות של הפגיעה המינית על החיים שלך:

ואני רוצה להזכיר לך שוב,
החשיפה שלך לטראומה של הילד שלך– היא טראומתית עבורך,

ולכן, כדי לטפל בילד שלך בצורה הכי טובה שאפשר  את קודם כל צריכה לטפל בעצמך!

ההשקעה שלך

אני מבינה שלהיכנס לתהליך כזה זו השקעה עבורך השקעה של זמן וכסף, ולכן אני רוצה שזו תהיה השקעה שאת לגמרי יכולה להרשות לעצמך

כי ממש חשוב לי לתת לך את העזרה שאת זקוקה לה, את החמצן שיעזור לך לנשום...

באופן רגיל שעת אימון אישי אצלי היא בהשקעה של 350 ש״ח, וזה התעריף עבור  לקוחות שמגיעים אלי לתהליכים שונים של אימון אישי, 

אבל החלטתי לשריין 5 מקומות בלבד, במחיר סמלי ביותר לפגישה.

אני מציעה לך תהליך אימון ממוקד של 8 מפגשים (בזום), בהטבה מאוד מיוחדת  ומשמעותית,

בהשקעה של 225 ש״ח בלבד למפגש!

את חשובה לי, ואני רוצה להעניק לך את מלא תשומת הלב ולתת את הליווי המדויק ביותר עבורך, ולכן אני מגבילה כרגע את מספר המקומות לתהליך ליווי פרטני. ומאפשר לרק ל-5  אימהות להצטרף.

את לא לבד – בין הפגישות אנחנו שומרות על קשר במידת הצורך, דרך וואטסאפ או מייל, את מוזמנת לעדכן אותי במשימות שלקחת על עצמך, בהתלבטויות ובכל מה שנוגע לתהליך שלנו, במקרים מיוחדים אפשר גם לבקש ממני להתקשר אם יש בכך צורך.

מאחר וזו הצעה מיוחדת, וחשוב לי שתתחייבי לכל התהליך כדי שתראי את השינוי קורה, ואני אוכל ללוות אותך בהטמעה של השינוי עצמו, אני מבקשת תשלום מראש על כל המפגשים (סכ"ה 1800 שח ל-8 מפגשים  – ניתן לחלק ל-3 תשלומים)

יחד עם זאת, במידה ואחרי המפגש הראשון, תרגישי שהתהליך לא מתאים לך, ולא תואם את הציפיות שלך פשוט תודיעי לי ותקבלי בחזרה את כל ההשקעה שלך.

האם התהליך הזה מתאים לי?

את בוחרת במה לשתף אותי ועד כמה. אני מקשיבה למה שאת מביאה, ולומדת להכיר אותך לעומק מתוך השיחה שלנו. יש כאלו שעוזר להן לשתף בפרטי המקרה, ויש כאלו שזה מציף אותן מאוד ומקשה עליהן. אני אנחה אותך ביד עדינה לעבר מה שנכון לך. 

בתקופה הנוכחית, יותר מתמיד – למדנו לעשות תהליכים משמעותיים גם בזום. אני באופן אישי ליוויתי עשרות תהליכי אימון  בזום בתקופה האחרונה, ותוך זמן קצר הצלחתי לצר אינטימיות שאפשרה פתיחות וכנות, ממש כאילו אנחנו נמצאות במפגש פרונטלי אצלי בקליניקה. ובכל זאת הזום חוסך לנו זמן רב של נסיעות, התארגנות ומציאת חניה, ועוד.

חשוב לי לציין שמבחינתי שפגישת זום היא פגישה לכל דבר ועיניין, אני מפנה את הזמן, מזיזה את כל מסיחי הדעת, ומתמקדת בך ובמה שקורה לך בפגישה שלנו. אני מצפה גם ממך לנהוג כך.

התהליך הוא תהליך אימוני לאימהות, והוא לא תהליך דיאדי (של הורה וילד), המטרה היא לתת לך מקום להביא את עצמך, בלי פילטרים על מגוון הרגשות והתחושות שלך, להתמקד בך ולא בילד. רצוי מאוד שגם הילד יעבור תהליך טיפולי בין אם זה במקביל או אחר כך, אבל בתהליך שאני עושה את במרכז שלי. אני מאמינה (ויש לכך גם הוכחות בשטח) שכאשר גורם אחד במערכת עושה שינוי, זה משפיע על כל שאר השותפים, על הילד שלך ועל כל המשפחה ואני מאמינה גדולה בכוחן של האימהות לעשות את השינוי הזה ולהוביל את המשפחה לחוף מבטחים.

עדיין מתלבטת? מעוניינת לבדוק שהתהליך איתי מתאים לך?

מלאי פרטים ואחזור בהקדם: